אתר השורשים שלי

 

קוראים לי מאיה עמית וכשהתחתנתי החלפתי את השם למאיה מנור 

משמעות השם מאיה הוא השם בשם החודש מאי שקרוי על שם האלה הרומית מאיה - אלת האביב והפריון. בארמית, בהודית ובערבית – מים (אך הורי לא ידעו על המשמעות לשם). המקור של השם שלי הוא מסבתא שלי שקראו לה מרים וקראו לאמא שלי מרים לכן לא רצו לקראו לי מרים אז רצו שם דומה לה. מקור שם משפחתי עמית הוא השם שנתנו לאבא שלי (יצחק) נתנו לו שם משפחה עברי במקום השם מיסטרובסקי.

 

לאבא שלי קראו יצחק, לאמא שלי קראו מרים, לאחותי הגדול קוראים דרורה היא אחות חורגת, ואחותי הקטנה קוראם רעיה

נולדתי בשנת 1947 ב-5 למאי, בישראל בעפולה. אני נולדתי לפני קום מדינת ישראל שהיה שלטון בריטי, שנה לאחר הולדתי קמה מדינת ישראל.

 

אמא שלי עבדה בדואר (פקידה). ואבא שלי היה פועל יצור במפעל מלט נשר.

אמא שלי נולדה בהונגריה בעיר ששמה מאקו, ואבא שלי ברוסיה בעיר ששמה סרטוב. הורי הגיעו לעיר הולדתי בכך שאמא שלי מרים עלתה ארצה בשנת 1932 מהונגריה, בהתחלה היא חיה שנה בצפת בבית אחותה ואחר כך עברה לקיבוץ בית השיטה (שקרוב לעפולה), היא הייתה בקיבוץ עד 1947. היא הכירה שם את אבא שלי יצחק (שם הוא התחבא) התחתנו ואני נולדתי. בדצמבר 1947 הם עזבו את הקיבוץ ועברו לגור בנשר.

 

בבית הולדתי דיברו רק עברית, והיום גם רק עברית. הבית שגרתי בו היה בשכונה חדשה קרוב לחיפה בתים קטנים רק שני חדרים ומקום קטן, והורי הגדילו את הבית והוא היה בית יפה וגדול עם גינה, והוסיפו חדרים שם גדלתי עד הצבא. חוויה מיוחדת שקשורה לבית ילדותי היא הייתה תקופה שהתחלנו לגור בבית החדש ולא היה חשמל אז הינו צריכים להשתמש בעששית (מנורת נפט), זה היה כמו לחיות בטבע כי חיינו ממש קרוב להר ובלילה שמענו את התנים. בבית סוג האוכל היה אוכל רגיל מזרח אירופי, אוכל בסיסי כמו מרק עוף, צ'יפס, אורז, שניצלים, תפוחי אדמה.

 

במקום שבו גרתי היה יחסים קרובים עם כל מי שגר שם, הייתה אוכלוסיה הומוגנית זאת אומרת שכולם היו מאותו סוג, כולם היו מאירופה ולכולם היה סיפור משפחתי של יוצא שואה.

משפחתנו הייתה חילונית אבל סבי היה דתי והיה הולך לבית כנסת, אבל כל החגים נחגגו לפי המסורת. בבית שרנו רק שירים עברים ומה שהשמיעו ברדיו.

 

למדתי בבית ספר כללי. השפה שלמדנו הייתה עברית, ערבית ואנגלית. המקצועות שלמדנו היו גיאוגרפיה, חשבון, הנדסה, היסטוריה, אנגלית, ערבית, ספורט, ושעות נוספות אחרי בית ספר של מלאכה. היה לנו שני מורים מעניינים. מורה לתנ"ך שהרשים אותנו והיה מיוחד ולא שגרתי. ומורה להתעמלות שאהבנו את השיעורים שלו והייתי גם בנבחרת בהתעמלות קרקע. הייתי תלמידיה מעל הממוצה אבל לא מצטיינת.

 

בשעות הצהריים היינו יוצאים לטיולים עם הכיתה ועם תנועות נוער.

הייתי חברה בנוער העובד והלומד. עם חברי מתקופת נערותי אנחנו לעיתים רחוקות נפגשים, כשנפגשים נזכרים בפעם אבל זה לעיתים רחוקות.

 

את סבא פגשתי באחד ממחנות הקיץ שבאתי לקיבוץ יפעת שהיה נהוג לצאת לקיבוץ אחר ולעזור בעבודה חקלאית ושם הכרתי את סבא שהיה בקיבוץ היית בכיתה י'. היינו במחנה עבודה ושלחו אותי לעבוד בנוי והאחראי על הנוי היה סבא אורי וטיפל בנו טוב. וכמה שנים לאחר מכן במסגרת הצבא הייתי צריכה לקבל הכשרה בקיבוץ יפעת ושם התהדק הקשר בין המשפחה של סבא אורי.

 

בצבא שירתי בשנים 1965 עד 1967,זה היה באזור חדרה במחנה 80 עברתי טירונות נחל. הייתי חיילת בחי"ר שזה חיילים פשוטים. חוויה מיוחדת מהצבא היא שלפני שהלכתי למחנה 80 היינו בקיבוץ עלומות שהיה ליד הכינרת כקבוצה באנו לעבוד בחקלאות ולשם בסוף הצבא היינו אמורים להגיע אחרי הצבא, שם היינו חצי שנה עבדנו בכל המקצועות והתגבשנו כגרעין.

 

האירוע היסטורי שהשפיע עלי הוא היה כשאני השתחררתי מהצבא חזרתי לבית ההורים בגבעת נשר פרצה מלחמת ששת הימים גויסתי למילואים ומיד אחרי המלחמה הדבר הראשון שעשינו אני וסבא אורי והתחתנו.

 

מבין האנשים שהכרתי בחיים אני הכי מתגעגעת להורים שלי שנפטרו.

היו טיולים יפים שנסעתי לחו"ל, אבל הטיול הכי מיוחד ומשמעותי בשבילי היה הטיול שורשים לפולין ב2012. היינו בעיירה קטנה שבא גדל אבא שלי, שמה הצלחנו להשיג כמה מסמכים שהוכיחו לנו שהמשפחה של אבא שלי גרו שם, חלק גדול מהמשפחה הזאת היגר לארצות הברית ושם הם מפוזרים היחיד שהגיע ארצה היה אבא שלי חוץ ממנו כולם נעלמו בשואה. הטיול הזה היה מרגש ומעניין במיוחד.