אתר השורשים שלי

קוראים לי רענן מנור

משמעות השם רענן הוא נמרץ, שהחליף כוח ומלא חיים. מקור השם מנור הוא מעוברת ממלר. נקראתי על שם חניך מקורס טייס שנהרג בטיסה וקראו לו רענן.

 

לאבי קוראים אורי לאמי קוראים מאיה, לאחיותיי קוראים גילת, רעות ועדי ולאחי קוראים יהל. היום נשוי עם שלוש ילדים.בעבר הייתי טייס והיום אני מפתח תוכנה. נולדתי ב30 במאי בשנת 1968, בישראל בבאר שבע.

 

 בבית הולדתי דיברו רק עברית וכאשר דיברו אנגלית זה היה בשביל שאני לא יבין. גדלתי בכמה בתים אבל בדרך כלל בבית היה חצר, היה לנו כלב. הבתים לא היו גדולים כל כך. כשעברנו לבית במונוסון זה היה בית גדול וגדלתי בו עד היום שעזבתי את הבית.

 

בביתי המאכלים שאכלתי היו בדרך כלל שניצל ופירה, לא משהו מסובך. מילדותי החגים הזכורים לי במיוחד הם פורים שהתחפשתי לשודד, פסח שכל המשפחה התאספה יחד ובחנוכה שזכינו מקום ראשון בחנוכייה הכי יפה.

 

המטלות והמשימות שהיו הם שהייתי צריך לנגן באורגן, לסדר את החדר ולעשות שיעורי בית. למדתי בבית ספר ממלכתי, קראו לו אורנים. המקצוע האהוב עלי בבית הספר היה ספורט ומתמטיקה. בבית הספר למדתי במגמות מתמטיקה ופיזיקה.

 

מעשה קונדס שעשיתי בתקופת ילדותי הוא שהייתי קופץ עם חברי על חבילות קרטונים למחזור. בתקופת נערותי היחסים עם ההורים שלי היו טובים מאוד, הם לא התערבו בעניינים שלי אך הביעו התעניינות ועזרו איפה שצריך. בתקופת נערותי אני וכל האחים שלי לפעמיים רבנו, לפעמיים שיחקנו ולפעמיים כל אחד היה לבד. האחים הקטנים שלי נולדו שהייתי בתיכון ובצבא ולפעמיים היחסים היו כמו של אבא לילד.

 

בתקופת ילדותי ונערותי בטלוויזיה היה רק ערוץ אחד והיה תוכנית ילדים רק בשעות מסוימות, היום יש הרבה מאוד ערוצים מה שלא היה פעם. פעם אחת הייתה בבית ספר שביתה מאוד גדולה, לא למדנו בערך חודש. אז הודיעו שחתמו הסכם שלום בין ישראל למצרים. בבית ספר לא אהבתי להכין שיעורים אבל עשיתי את הנדרש, אהבתי יותר לשחק בחוץ. הייתי תלמיד טוב במקצועות כמו מתמטיקה מדעים ועוד.

 

הייתי בצופים מכיתה ה' עד יא', בשבט מכבים. הפעילויות התקיימו בצריף של הצופים עד שהוא נשרף. נהגנו לטייל, היה פעולות שקשורות למחנאות, היה תרומה לקהילה ומשחקים. בצופים הקבוצה שלנו נבחרה להישלח כחלוץ הנהגתי במחנה קיץ ואז עשינו את כל התפקידים החשובים.

 

בתור ילד הייתי משחק כדורגל, כדורסל, הייתי אוהד כדורגל והייתי בונה קרמיקה. המוזיקה ששמעתי היא הביטלס, תיסלם, להקת יו טו ולהקת אי-אל-או. אני עדין בקשר עם חברי מתקופת נערותי, עד היום אנחנו הולכים לטיולים ומשתפים חוויות.

 

 האירועים ההיסטוריים שהשפיעו עלי היו המלחמות, למשל במלחמת יום כיפור היינו צריכים לעזוב את הבית ולנסוע לסבתא שלי בצפון. שמה היה צריך לכסות את כל החלונות בשמיכות ולצבוע את פנסי המכונית בכחול.

 

הקשרים עם שכיננו היו תמיד טובים, הייתי חבר טוב עם הילדים של השכנים גם עם לא היינו באותה שכבת גיל. בעיקר היינו משחקים פינות, מחבואים וכדורגל.

 

מבין האנשים שאני הכרתי בחיים שלי אני הכי מתגעגע לחבר שלי יציק חיית שנהרג בתאונת צלילה. שבוע לפני שהוא נהרג אני והוא היינו אחראים על מסיבת פרידה מהמפקד שלנו, כתבנו יחד את כל השירים והוא היה השחקן הראשי. המקום המיוחד שאני מתגעגע הוא לחופי חצי האי סיני, הוא מקום עם שקט שלבה ומצד שני הרבה הרפתקאות. כשהייתי ילד רציתי להיות טייס כשאני היה גדול.

 

 את אמא הכרתי בצבא. אני ואמא החלטנו להביא אותך אחרי שאלעד גדל ושהיה לנו לילות עם שינה מלאה והחלטנו שאלעד צריך מישהי לשחק איתה. לפני שאת נולדת ולפני שאלעד נולד החיים היו פשוטים, עבדנו וטיילנו. גרנו אז בארצות הברית אז היה לנו הרבה לטייל. אחרי שאלעד נולד עסקנו הרבה בטיפול שלו. אחרי שאת נולדת לכל אחד היה תפקיד.

 

הטיפ שלי לחיים הוא לחשוב, לא לקבל דברים ברורים מאליהם, להשכיל וללמוד. הדבר הכי מגניב שעשיתי הוא צניחה חופשית. הדברים שמזכירים לי את עצמי בגילך זה שאני זוכר שהיה לי בר מצווה בכיתה ז', אני זוכר שאמרו לי שכיתה ז' זה הכיתה הכי קשה בתקופה הזאת גם נולדה לי עוד אחות.

בחרתי במקצוע שלי כי שהייתי בכיתה ה' יצא מחשב ראשון לבית ואהבתי ללמוד איך לכתוב משחקים, וממש הסתדרתי ואהבתי את זה.